יזמות חברתית: איך בונים עסק שמרוויח כסף וגם משנה את העולם
בין עמותה לחברה עסקית צומח מודל שלישי. מהי יזמות חברתית, אילו מודלים עסקיים קיימים ומה צריך לדעת לפני שמקימים מיזם כזה.
במשך שנים רבות היה נהוג לחלק את העולם לשניים: עסקים שנועדו להרוויח כסף, וארגונים חברתיים שנועדו לעשות טוב. בשנים האחרונות החלוקה הזו מטשטשת. יותר ויותר יזמים בישראל ובעולם מקימים מיזמים שמשלבים בין השניים, עסקים שמייצרים הכנסות ופועלים לפי היגיון כלכלי, אבל המטרה המרכזית שלהם היא לפתור בעיה חברתית או סביבתית. התופעה הזו נקראת יזמות חברתית, והיא מושכת אליה אנשים שמחפשים משמעות בעבודה, בלי לוותר על עצמאות כלכלית.
מה זו יזמות חברתית
יזמות חברתית היא הקמה והפעלה של מיזם שנועד לקדם מטרה חברתית, תוך שימוש בכלים ובשיטות של עולם העסקים. בניגוד לעמותה מסורתית, שנשענת בעיקר על תרומות ומענקים, המיזם החברתי שואף לייצר הכנסות משלו, באמצעות מכירת מוצרים או שירותים. בניגוד לעסק רגיל, הרווח אינו המטרה העליונה, אלא אמצעי להשגת השפעה חברתית.
דוגמאות לכך יכולות להיות מסעדה שמעסיקה צעירים בסיכון ומכשירה אותם למקצוע, מפעל שמעסיק אנשים עם מוגבלויות, חברה שמפתחת טכנולוגיה נגישה לאוכלוסיות מוחלשות, או עסק שמייצר מוצרים ממחוזרים ומצמצם פסולת. בכל המקרים האלה, הפעילות העסקית והמטרה החברתית שזורות זו בזו.
מודלים עסקיים נפוצים
יש כמה מודלים מרכזיים שבהם פועלים מיזמים חברתיים, וכל אחד מהם מתאים לסוג אחר של מטרה:
- מודל תעסוקתי: העסק מעסיק אוכלוסיות שמתקשות להשתלב בשוק העבודה, וההשפעה היא בעצם ההעסקה וההכשרה
- מודל שירות: העסק מספק שירות או מוצר שעונה על צורך חברתי, למשל בריאות, חינוך או דיור נגיש
- מודל קנה אחד ותרום אחד: על כל מכירה, העסק תורם מוצר או שירות למי שזקוק לו
- מודל הכנסות למטרה: העסק פועל באופן רגיל, וחלק ניכר מהרווחים מופנה למטרה חברתית
- מודל סביבתי: העסק מצמצם נזק סביבתי באמצעות מיחזור, חיסכון באנרגיה או ייצור בר קיימא
בחירת המודל תלויה במטרה, בשוק ובמשאבים של היזם. לעיתים קרובות מיזמים משלבים בין כמה מודלים.
הצורה המשפטית: עמותה, חברה או משהו באמצע
אחת השאלות הראשונות שיזם חברתי צריך לשאול היא באיזו צורה משפטית להקים את המיזם. עמותה מאפשרת לקבל תרומות ולעיתים ליהנות מהטבות מס, אבל מגבילה את חלוקת הרווחים ואת גיוס ההשקעות. חברה בע״מ מאפשרת לגייס משקיעים ולחלק רווחים, אבל אינה נהנית מאותן הטבות. יש גם אפשרות של חברה לתועלת הציבור, שמשלבת מאפיינים של שתיהן.
ההחלטה הזו משפיעה על מקורות המימון, על המיסוי, על המבנה הניהולי ועל האמינות בעיני הציבור. לכן כדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין ועם רואה חשבון שמכירים את התחום לפני שמחליטים. בחירה שגויה בשלב ההקמה עלולה להקשות על המיזם בהמשך הדרך.
מימון למיזם חברתי
גיוס כסף הוא אתגר לכל יזם, ומיזמים חברתיים מתמודדים איתו בדרכים ייחודיות. לצד הלוואות בנקאיות והון עצמי, יש קרנות השקעה חברתית, שמשקיעות במיזמים שמייצרים גם תשואה כלכלית וגם השפעה חברתית. יש גם קרנות פילנתרופיות שמעניקות מענקים בשלבים הראשונים, ותוכניות האצה שמלוות יזמים חברתיים ומספקות להם כלים, ידע וקשרים.
מימון המונים הוא אפיק פופולרי נוסף, במיוחד למיזמים שיש להם סיפור חזק שמדבר אל הציבור. קמפיין מוצלח יכול לגייס כסף, אבל גם לבנות קהילה של לקוחות ותומכים עוד לפני שהמוצר יוצא לשוק.
מדידת השפעה
אחד הדברים שמבדילים מיזם חברתי רציני הוא היכולת למדוד את ההשפעה שלו. לא מספיק לומר שהמיזם עושה טוב, צריך להראות את זה. כמה אנשים הועסקו? כמה מהם השתלבו בהמשך בשוק העבודה? כמה פסולת נחסכה? מה השתנה בחיים של המוטבים?
מדידת השפעה עוזרת למיזם לשפר את הפעילות, לגייס משקיעים ותורמים ולבנות אמון עם הלקוחות. היא גם מגינה על היזם מפני הסכנה של סחף מטרה, כלומר מצב שבו הלחץ הכלכלי גורם למיזם להתרחק בהדרגה מהייעוד החברתי שלו.
האתגרים של יזם חברתי
הדרך של יזם חברתי אינה פשוטה. הוא צריך להצליח בשני מבחנים במקביל: המבחן הכלכלי של עסק, והמבחן החברתי של ארגון שליחות. לעיתים קרובות שני המבחנים מושכים לכיוונים שונים. העסקה של אוכלוסיות שזקוקות לליווי, למשל, מגדילה את העלויות ומקשה על התחרות מול עסקים רגילים.
בנוסף, יזמים חברתיים רבים מתמודדים עם שחיקה. התחושה שהם נושאים על כתפיהם גם עסק וגם שליחות עלולה להיות מתישה. לכן חשוב לבנות צוות טוב, להיעזר במנטורים ובקהילת יזמים, ולשמור על איזון אישי.
למה זה שווה את המאמץ
למרות האתגרים, יזמים חברתיים רבים מתארים את עבודתם כמספקת במיוחד. הם רואים את ההשפעה של העבודה שלהם במו עיניהם, יוצרים מקומות עבודה בעלי משמעות ומוכיחים שאפשר לעשות עסקים אחרת. גם הצרכנים מגלים עניין גובר במוצרים ובשירותים שמאחוריהם עומד סיפור חברתי, מה שפותח הזדמנויות שוק חדשות.
איך מתחילים
הצעד הראשון לכל יזם חברתי הוא להכיר לעומק את הבעיה שהוא רוצה לפתור. כדאי לדבר עם האנשים שמתמודדים איתה, עם ארגונים שכבר פועלים בתחום ועם אנשי מקצוע. רק אחרי שמבינים את הצורך האמיתי, אפשר לבנות פתרון שיענה עליו. לאחר מכן מומלץ לבדוק את הרעיון בהיקף קטן, ללמוד מהתוצאות ולשפר לפני שמשקיעים סכומים גדולים.
לסיכום, יזמות חברתית מציעה דרך שלישית בין העסקי לחברתי, והיא הולכת ותופסת מקום מרכזי בכלכלה המודרנית. מי ששוקל להקים מיזם כזה צריך להגיע עם תוכנית עסקית סדורה, מחויבות עמוקה למטרה ונכונות ללמוד כל הזמן. וכמו בכל החלטה עסקית ומשפטית משמעותית, ייעוץ מקצועי בשלבים המוקדמים יכול לחסוך טעויות יקרות.