התנדבות אחרי הפרישה: איך מוצאים מקום שבאמת מתאים לכם

היום הראשון אחרי הפרישה מרגיש לרבים כמו חופשה ארוכה. אין שעון מעורר, אין ישיבות ואין לחץ של יעדים. אבל אחרי כמה שבועות, ולפעמים אחרי כמה חודשים, מתחילה להתגנב תחושה מוכרת: חסרה משמעות, חסר מפגש קבוע עם אנשים, חסרה הסיבה לקום בבוקר. בדיוק כאן נכנסת ההתנדבות. בישראל פועלים אלפי ארגונים, עמותות ויוזמות קהילתיות שזקוקים לידיים ולראש של אנשים מנוסים, והגמלאים הם אחד הכוחות החשובים ביותר בעולם ההתנדבות המקומי. השאלה היא לא אם להתנדב, אלא איך מוצאים את המקום הנכון, כזה שיחזיק מעמד לאורך זמן ולא ייגמר באכזבה אחרי חודש.

להתחיל מהשאלה מה אתם אוהבים לעשות

הטעות הנפוצה ביותר של מתנדבים חדשים היא להיענות לפנייה הראשונה שמגיעה, בלי לבדוק אם היא באמת מתאימה. מי שעבד ארבעים שנה מול מספרים ואוהב סדר, לא בהכרח ייהנה מהפעלת ילדים בצהרון. ומי שהיה מורה כל חייו ומתגעגע לכיתה, אולי ימצא את עצמו דווקא בשיעורי עזר לתלמידים מתקשים.

כדאי לשבת עם דף ועט ולכתוב שלוש רשימות קצרות: מה אני יודע לעשות, מה אני אוהב לעשות, ומה אני לא מוכן לעשות בשום אופן. ההצלבה בין שתי הרשימות הראשונות תצביע בדרך כלל על כיוון ברור. הרשימה השלישית חשובה לא פחות, כי היא חוסכת תסכול. יש מי שלא מסוגל להתמודד עם מחלה וסבל, ויש מי שלא אוהב עבודה מול מחשב. אין בזה שום בושה.

סוגי ההתנדבות הנפוצים בקרב גמלאים

עולם ההתנדבות רחב הרבה יותר ממה שנדמה. חלק מהמתנדבים בוחרים בעבודה ישירה עם אנשים, וחלק מעדיפים תפקידים שקטים מאחורי הקלעים. הנה כמה מהתחומים הבולטים:

• ליווי ותמיכה בקשישים בודדים, כולל ביקורי בית ושיחות טלפון קבועות
• שיעורי עזר וחונכות לילדים ובני נוער בבתי ספר ובמועדוניות
• עבודה בבנקי מזון, באיסוף ובחלוקה של סלי מזון למשפחות
• הדרכה במוזיאונים, באתרי מורשת ובשמורות טבע
• ייעוץ עסקי ליזמים צעירים ולעסקים קטנים, על בסיס ניסיון מקצועי
• סיוע בבתי חולים, במחלקות ובמרכזי מידע למטופלים

כל אחד מהתחומים האלה דורש מחויבות שונה, יכולת פיזית שונה וסוג אחר של סבלנות. כדאי לנסות כמה כיוונים לפני שמתחייבים לטווח ארוך.

כמה זמן להקדיש ובאיזו תדירות

אחת השאלות החשובות היא היקף ההתנדבות. גמלאים רבים נלהבים בתחילת הדרך ומתחייבים לשלושה או ארבעה ימים בשבוע, ואז מגלים שהם רוצים גם לטייל, לבלות עם הנכדים ולנוח. המלצה טובה היא להתחיל בצורה מתונה, יום או יומיים בשבוע, ולהוסיף בהדרגה אם מתאים.

חשוב גם לשאול את הארגון מראש מה הם מצפים לקבל. יש עמותות שזקוקות למתנדב קבוע באותה שעה בכל שבוע, כי הקשר עם המוטב בנוי על רציפות. במקרים כאלה היעדרות פוגעת באמת, ולכן צריך להיות כנים עם עצמכם לגבי הזמינות.

איך בודקים את הארגון לפני שמצטרפים

לא כל ארגון מתנהל באותה רמה. ארגון טוב יקיים שיחת היכרות, יסביר את התפקיד בצורה ברורה, יספק הכשרה בסיסית וימנה איש קשר שאליו אפשר לפנות בכל שאלה. אם אחרי שיחה ראשונה אתם עדיין לא מבינים מה בדיוק תעשו, זה סימן שכדאי לשאול עוד שאלות.

כדאי לברר גם עניינים מעשיים: האם יש ביטוח מתנדבים, האם יש החזר הוצאות נסיעה, האם יש מפגשי צוות ותמיכה רגשית, במיוחד בתחומים קשים כמו ליווי חולים. שיחה קצרה עם מתנדבים ותיקים באותו ארגון יכולה ללמד יותר מכל עלון מידע.

הרווח הכפול של ההתנדבות

מחקרים רבים בעולם הצביעו על קשר בין התנדבות בגיל המבוגר לבין תחושת רווחה, שמירה על כושר קוגניטיבי והפחתת תחושת בדידות. גם בלי להיכנס לנתונים, כל מי שמתנדב יודע לספר על הסיפוק שבתחושה שמישהו מחכה לך ושאתה עושה שינוי בחייו.

ההתנדבות גם מרחיבה את המעגל החברתי. אנשים שפורשים מגלים לא פעם שרוב החברים שלהם היו קולגות מהעבודה, וכשהעבודה נגמרת המפגשים מתמעטים. במסגרת התנדבותית פוגשים אנשים חדשים, לפעמים מדורות אחרים לגמרי, ונוצרים קשרים שמחזיקים שנים.

כשזה לא מתאים, מותר לעזוב

לפעמים, גם אחרי בדיקה מעמיקה, מגלים שהמסגרת לא מתאימה. האווירה לא נעימה, התפקיד שונה ממה שהובטח, או שפשוט אין חיבור. במקרה כזה מותר וצריך לעזוב, אבל בצורה מכובדת: להודיע מראש לרכז, לאפשר לו למצוא מחליף, ולהיפרד כראוי מהאנשים שאיתם עבדתם.

עזיבה של מסגרת אחת אינה כישלון. היא חלק מתהליך החיפוש, ובדרך כלל המקום השני או השלישי הוא זה שבו מרגישים בבית.

לנצל את הניסיון המקצועי

אחד הנכסים הגדולים של גמלאים הוא הניסיון שצברו לאורך עשרות שנות עבודה. רואת חשבון בגמלאות יכולה לעזור לעמותה קטנה לסדר את הדוחות שלה, מהנדס לשעבר יכול ללוות פרויקט שיפוץ של מועדון שכונתי, ואחות שפרשה יכולה להדריך מתנדבים צעירים בנושאי עזרה ראשונה. ארגונים רבים מחפשים בדיוק את סוג הידע הזה, אבל לא תמיד יודעים לבקש אותו.

כדאי לציין בשיחת ההיכרות את הרקע המקצועי שלכם ולשאול אם יש בארגון צורך שאפשר למלא בעזרתו. לפעמים מתברר שהתרומה הגדולה ביותר שלכם אינה בתפקיד שהוצע מלכתחילה, אלא דווקא בתחום שבו עבדתם כל השנים. מנגד, יש גמלאים שמעדיפים בכוונה עיסוק שונה לגמרי ממה שעשו בעבודה, כדי לגלות צד חדש בעצמם. שתי הגישות לגיטימיות לחלוטין, והעיקר הוא שתבחרו מתוך מודעות ולא מתוך הרגל.

לשתף את בן או בת הזוג

זוגות רבים יוצאים לגמלאות בתקופה סמוכה, ולעתים ההתנדבות יכולה להפוך לפעילות משותפת שמחזקת את הקשר. יש עמותות שבהן זוגות מתנדבים יחד, למשל בחלוקת מזון, בהדרכת סיורים או באירוח משפחות בחגים. מצד שני, חשוב לשמור גם על מרחב אישי, ולא תמיד נכון שכל העיסוקים יהיו משותפים. כדאי לדבר על כך בגלוי ולמצוא את האיזון שמתאים לשניכם.

לסיכום, התנדבות אחרי הפרישה היא אחת הדרכים הטובות ביותר להפוך את הזמן הפנוי לזמן משמעותי. היא דורשת מעט תכנון, קצת כנות עצמית ונכונות לנסות. מי שמשקיע בבחירה נכונה מוצא לא רק עיסוק, אלא קהילה, שגרה ותחושה עמוקה של תרומה.