עסק חברתי בישראל: מה זה, איך זה עובד ומה צריך לדעת לפני שמקימים

בית קפה שמעסיק צעירים בסיכון, מפעל קטן שמעסיק אנשים עם מוגבלויות, חברת ניקיון שמשלבת נשים שחוזרות לשוק העבודה אחרי תקופה קשה. כל אלה הן דוגמאות לעסקים חברתיים, תחום שהולך ותופס מקום בכלכלה הישראלית. עסק חברתי הוא עסק לכל דבר, שמוכר מוצרים או שירותים ומתנהל בשוק התחרותי, אבל המטרה המרכזית שלו היא לפתור בעיה חברתית. הרווח משמש כאמצעי, לא כמטרה בפני עצמה. עבור יזמים שרוצים לשלב בין עשייה עסקית לבין השפעה חברתית, זה מודל מרתק שכדאי להכיר לעומק.

במה עסק חברתי שונה מעמותה

עמותה פועלת בדרך כלל על בסיס תרומות, מענקים ותקציבים ציבוריים, ומספקת שירות למוטבים שלה בחינם או בעלות סמלית. עסק חברתי, לעומת זאת, מייצר הכנסות ממכירות בשוק החופשי. הוא צריך לייצר מוצר או שירות שאנשים מוכנים לשלם עליו, ולהתחרות בעסקים אחרים על לקוחות.

היתרון של המודל הוא העצמאות הכלכלית. עסק חברתי מצליח פחות תלוי בגחמות של תורמים או בשינויי מדיניות, ויכול לצמוח ככל שהביקוש למוצריו גדל. החיסרון הוא שהוא חשוף לכל הסיכונים של עסק רגיל, ובנוסף נושא את העלויות של המטרה החברתית, כמו הכשרה, ליווי והתאמות לעובדים מאוכלוסיות מיוחדות.

המודלים הנפוצים

עסקים חברתיים מגיעים בצורות שונות. המודל הנפוץ ביותר בישראל הוא מודל התעסוקה, שבו העסק מעסיק אנשים שמתקשים להשתלב בשוק העבודה הרגיל, מעניק להם הכשרה ויציבות, ולעתים מכין אותם למעבר לעבודה במקומות אחרים.

מודל אחר הוא מודל המוצר, שבו המוצר עצמו פותר בעיה חברתית או סביבתית, כמו טכנולוגיה נגישה לאנשים עם מוגבלות או פתרונות למחזור. יש גם מודל של הקדשת רווחים, שבו חלק משמעותי מהרווחים מועבר למטרה חברתית מוגדרת. ולעתים קרובות עסקים משלבים בין כמה מודלים.

הצורה המשפטית

אחת השאלות הראשונות שעולות היא באיזו צורה משפטית להקים את העסק. בישראל אין כיום מסלול משפטי ייחודי ומוסדר במלואו לעסקים חברתיים, ולכן יזמים בוחרים בין כמה אפשרויות. יש מי שמקימים חברה בערבון מוגבל רגילה, יש שמקימים חברה לתועלת הציבור, ויש שפועלים כזרוע עסקית של עמותה קיימת.

לכל אחת מהאפשרויות יש השלכות שונות על מיסוי, על היכולת לגייס השקעות ותרומות, על אופן חלוקת הרווחים ועל חובות הדיווח. מאחר שמדובר בהחלטה בעלת משמעות משפטית ומיסויית ארוכת טווח, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין ועם רואה חשבון שמכירים את התחום לפני שבוחרים.

האתגרים המרכזיים

הקמת עסק חברתי אינה פשוטה, ויזמים רבים מגלים שהאתגרים גדולים מהצפוי. הנה כמה מהבולטים:

• האיזון בין המטרה החברתית לבין הצורך ברווחיות
• עלויות גבוהות של הכשרה, ליווי והתאמות לעובדים
• קושי בגיוס הון, כי משקיעים רגילים מחפשים תשואה גבוהה
• תחרות מול עסקים רגילים שאין להם את העלויות החברתיות
• צורך במדידה ובדיווח על ההשפעה החברתית

האתגר הראשון הוא כנראה המהותי ביותר. בכל החלטה עסקית, היזם צריך לשאול את עצמו אם היא משרתת את המטרה החברתית או מתרחקת ממנה. עסק שמוותר על המטרה כדי לשרוד מאבד את ייחודו, ועסק שמזניח את הרווחיות לא ישרוד.

הלקוח לא קונה רק מתוך רחמים

טעות נפוצה של עסקים חברתיים בתחילת הדרך היא להסתמך על הסיפור החברתי כדי למכור. נכון, לקוחות רבים שמחים לתמוך בעסק עם מטרה, אבל רובם לא יחזרו אם המוצר לא איכותי או שהמחיר לא סביר. הסיפור יכול להביא לקוח בפעם הראשונה, אבל רק האיכות תגרום לו לחזור.

לכן עסק חברתי צריך להיות קודם כול עסק טוב. מוצר מצוין, שירות מקצועי, מחיר תחרותי ושיווק חכם. המטרה החברתית היא ערך מוסף שמבדל את העסק, לא תחליף לאיכות.

מקורות תמיכה ומימון

לצד ההכנסות מהמכירות, עסקים חברתיים יכולים להיעזר במקורות נוספים. יש קרנות פילנתרופיות שמשקיעות בעסקים חברתיים, משקיעי השפעה שמחפשים שילוב של תשואה כלכלית וחברתית, ותוכניות ממשלתיות שתומכות בתעסוקה של אוכלוסיות מסוימות.

בנוסף, פועלות בישראל תוכניות האצה וליווי ייעודיות ליזמים חברתיים, שמציעות הכשרה, חונכות וחיבור לרשתות של משקיעים ושותפים. כדאי לברר מה קיים ולהיעזר בניסיון של אחרים, כי רבות מהטעויות של עסקים חברתיים חוזרות על עצמן.

איך מתחילים

השלב הראשון הוא להגדיר בבירור את הבעיה החברתית שהעסק בא לפתור ואת קהל היעד שלו. אחר כך צריך לבדוק אם יש שוק אמיתי למוצר או לשירות: מי ישלם, כמה, ולמה דווקא אצלכם. כדאי לבנות תוכנית עסקית מפורטת, שכוללת גם את העלויות החברתיות, ולבחון אותה מול אנשי מקצוע.

מומלץ להתחיל בקטן, בפיילוט שמאפשר ללמוד ולתקן, לפני שמשקיעים סכומים גדולים. ובמהלך כל הדרך, חשוב למדוד לא רק את השורה התחתונה הכספית, אלא גם את ההשפעה החברתית, כדי לדעת שהעסק באמת עושה את מה שהוקם בשבילו.

הצוות שמחזיק את העסק

בעסק חברתי, הצוות הוא לעתים קרובות גם המוטב. לכן ניהול העובדים דורש רגישות מיוחדת ויכולות שלא תמיד נדרשות בעסק רגיל. מנהלים צריכים לדעת לשלב בין דרישות מקצועיות לבין ליווי אישי, לזהות קשיים בזמן ולבנות מסלולי התקדמות. כדאי לשלב בצוות אנשי מקצוע מתחום הרווחה או התעסוקה, שיעבדו לצד המנהלים העסקיים. השילוב הזה הוא מה שמאפשר לעסק להשיג גם את היעדים הכלכליים וגם את היעדים החברתיים.

לסיכום, עסק חברתי הוא דרך מרתקת לשלב בין יזמות לבין שינוי חברתי. הוא דורש כישורים עסקיים, מחויבות עמוקה למטרה ויכולת לאזן בין השניים. עבור מי שמוכן לאתגר, הוא מציע הזדמנות נדירה לבנות משהו שמצליח כלכלית ובאותו זמן משנה חיים של אנשים.