פחות לפח, יותר לצלחת: מדריך מעשי לצמצום בזבוז מזון בבית

חצי כיכר לחם שהתייבש, יוגורט שעבר את התאריך, חסה שהשחירה בתחתית המקרר, סיר אורז שנשכח מאחור. כמעט כל משפחה מכירה את הרגע הזה, ליד פח האשפה, עם תחושת אשמה קלה. בזבוז מזון ביתי הוא תופעה רחבה, והוא פוגע בשלושה מקומות בבת אחת: בכיס של המשפחה, בסביבה ובתחושה שיש מי שזקוק בדיוק לאוכל הזה. החדשות הטובות הן שבעזרת כמה הרגלים פשוטים אפשר לצמצם את הבזבוז באופן משמעותי.

למה אנחנו זורקים כל כך הרבה

הסיבות לבזבוז מזון בבית מוכרות: קונים יותר מדי, בעיקר במבצעים, מבשלים כמויות גדולות מהצורך, שוכחים מה יש במקרר, ומפרשים לא נכון את התאריכים על האריזות. לעיתים גם אוכל טוב לגמרי נזרק רק כי הוא לא נראה מושלם, כמו ירק עם כתם קטן או לחם בן יומיים.

לבזבוז הזה יש גם השלכה סביבתית. ייצור המזון דורש מים, אדמה, אנרגיה והובלה, וכשהוא נזרק, כל המשאבים האלה מתבזבזים, ובנוסף המזון שמגיע להטמנה פולט גזי חממה.

תכנון קניות: הצעד הראשון

הדרך הטובה ביותר לצמצם בזבוז היא לא לקנות את מה שלא נאכל. לפני כל קנייה, הציצו במקרר ובמזווה ורשמו מה חסר באמת. תכננו בערך את הארוחות של השבוע, כך שתדעו כמה ירקות, חלב ובשר אתם צריכים.

היזהרו ממבצעים של שלושה במחיר שניים על מוצרים מתכלים. הם משתלמים רק אם באמת תשתמשו בכל הכמות לפני שהיא מתקלקלת. במוצרים יבשים או קפואים, לעומת זאת, מבצעים כאלה יכולים להיות משתלמים.

להבין את התאריכים על האריזה

הרבה מזון נזרק בגלל בלבול סביב התאריכים. חשוב להכיר את ההבדל בין סוגי הסימון. תאריך שימוש אחרון, שמופיע בעיקר על מוצרים מתכלים כמו בשר טרי, דגים ומוצרי חלב מסוימים, נוגע לבטיחות, ואין לאכול את המוצר אחריו. לעומת זאת, סימון של מומלץ לשימוש עד, שמופיע על מוצרים יבשים רבים, מתייחס בעיקר לאיכות ולטעם.

מוצרים כמו אורז, פסטה, קטניות יבשות, שימורים ודגני בוקר נשארים בדרך כלל ראויים לאכילה גם זמן מה אחרי התאריך המומלץ, כשהם מאוחסנים כראוי והאריזה שלמה. השתמשו בחושים: בדקו מראה, ריח ומרקם, ובמקרה של ספק, אל תסתכנו.

אחסון נכון מאריך חיים

אחסון נכון יכול להכפיל את חיי המדף של ירקות ופירות. עלים ירוקים נשמרים טוב יותר כשהם עטופים במגבת נייר לחה בתוך קופסה סגורה. עשבי תיבול כמו פטרוזיליה וכוסברה אפשר להעמיד בכוס מים במקרר, כמו זר פרחים. בננות, עגבניות ואבוקדו עדיף להשאיר מחוץ למקרר עד שהם מבשילים.

כמה עקרונות כלליים לסדר במקרר:

• מוצרים ישנים מקדימה, חדשים מאחור.
• מדף אחד מוקדש למה שצריך לאכול קודם.
• שאריות בקופסאות שקופות עם תאריך.
• המקפיא הוא חבר: לחם, בננות בשלות, עשבי תיבול קצוצים ושאריות מבושלות נשמרים בו היטב.

לבשל משאריות

המטבח הישראלי עשיר במנות שנולדו משאריות. לחם יבש הופך לפירורי לחם, לקרוטונים או לפודינג. ירקות רכים מעט מתאימים למרק, לשקשוקה או לפשטידה. אורז מאתמול הוא בסיס מצוין לאורז מוקפץ, וחלה של שבת היא חומר גלם מושלם לפרנץ׳ טוסט ביום ראשון.

קליפות וגבעולים של ירקות אפשר לאסוף בשקית במקפיא, ופעם בשבועיים להכין מהם ציר ירקות. פירות בשלים מדי מתאימים לשייק, לריבה או לעוגה. מעט יצירתיות הופכת את מה שהיה הולך לפח לארוחה חדשה.

לבשל בכמויות נכונות

בתרבות הישראלית, ובמיוחד בארוחות שישי וחג, יש נטייה לבשל הרבה יותר מהנדרש, מתוך חשש שלא יספיק. כדאי להעריך את הכמויות לפי מספר הסועדים, ולזכור שכשיש מגוון מנות, כל אחד אוכל פחות מכל מנה.

אם בכל זאת נשאר הרבה, חלקו את השאריות לאורחים בסוף הארוחה, הקפיאו מנות אישיות לימי עבודה, או שתפו שכנים. אוכל ביתי הוא מתנה שכולם שמחים לקבל.

הצלת מזון ברמה הקהילתית

בישראל פועלים ארגונים ומיזמים שאוספים מזון עודף מחקלאים, ממסעדות, מאולמות אירועים ומרשתות שיווק, ומעבירים אותו למשפחות נזקקות. חלקם מבוססים במידה רבה על מתנדבים, שעוזרים בליקוט בשדות, במיון, באריזה ובחלוקה. ההתנדבות בהם היא דרך מצוינת להפוך את המודעות לבזבוז מזון לפעולה.

גם ברמה השכונתית אפשר לפעול: קבוצות שיתוף מזון בין שכנים, מקררים קהילתיים ויוזמות של איסוף שאריות מאירועים. כל ארוחה שמגיעה לצלחת במקום לפח היא הישג קטן.

קומפוסט: מה שבאמת אי אפשר לאכול

גם כשמצמצמים את הבזבוז, תמיד יישארו קליפות, גרעיני קפה ושאריות שלא ניתן לאכול. במקום לזרוק אותם לפח הכללי, אפשר להכין קומפוסט בחצר או במרפסת, או להשתמש בפחים החומים שמוצבים בחלק מהרשויות. הקומפוסט מחזיר חומר אורגני לאדמה ומפחית את כמות האשפה שמגיעה להטמנה.

לערב את כל המשפחה

צמצום בזבוז מזון מצליח כשכל בני הבית שותפים. אפשר להפוך את זה למשחק משפחתי: לבדוק בסוף השבוע מה נשאר במקרר ולהמציא יחד ארוחה משאריות, או לסמן על לוח מה כל אחד לוקח לבית הספר ולעבודה. ילדים שמבינים מאיפה מגיע האוכל וכמה עבודה מושקעת בו, נוטים לזרוק פחות.

לסיכום, צמצום בזבוז מזון מתחיל בהחלטות קטנות: לתכנן קניות, להבין תאריכים, לאחסן נכון ולבשל משאריות. ההרגלים האלה חוסכים כסף, מקטינים את הפגיעה בסביבה ומזכירים לנו שלאוכל יש ערך. ומי שרוצה ללכת צעד נוסף, יכול להצטרף למאמצי הצלת המזון בקהילה.