כשההורים מזדקנים: מדריך למשפחות שמתחילות לטפל בהורה מבוגר
המעבר מילד להורה מטפל מגיע לרוב בהפתעה. איך מחלקים אחריות בין האחים, מה חשוב לבדוק ואיך שומרים על הכבוד של ההורה.
יש רגע שבו התפקידים מתחילים להתהפך. אבא שתמיד נהג לבד מתחיל לשכוח איפה החנה את הרכב, אמא שניהלה את הבית ביד רמה מתקשה לעמוד בתורים בקופת החולים. עבור משפחות רבות בישראל, הרגע הזה מגיע בלי הכנה מוקדמת, לעתים קרובות בעקבות נפילה, אשפוז או אבחנה רפואית. פתאום צריך לקבל החלטות, לחלק משימות, להבין זכויות ולהתמודד עם רגשות מורכבים. המדריך הזה נועד לעזור למשפחות לעשות סדר בתקופה שמטבעה היא מבלבלת.
לזהות את השינוי בזמן
השינויים אצל הורים מזדקנים מתרחשים בדרך כלל בהדרגה, ולכן קל לפספס אותם. ילדים שגרים רחוק ומבקרים פעם בחודש רואים לפעמים יותר בבירור את ההבדלים מאשר אלה שנמצאים שם כל יום. כדאי לשים לב לסימנים כמו מקרר ריק או מלא במזון פג תוקף, חשבונות שלא שולמו, ירידה במשקל, חבלות לא מוסברות, או שכחה חוזרת של שיחות שהתקיימו לאחרונה.
כשמזהים סימנים כאלה, הצעד הראשון הוא לא להיבהל ולא לקבל החלטות דרמטיות. כדאי לתאם בדיקה אצל רופא המשפחה, ובמידת הצורך הפניה לגריאטר, כדי לקבל תמונה מקצועית של המצב. לא כל שכחה היא סימן לדמנציה, ולפעמים מדובר בבעיה שניתנת לטיפול, כמו חוסר בוויטמין, תופעת לוואי של תרופה או ירידה בשמיעה.
השיחה המשפחתית הראשונה
אחד הדברים החשובים ביותר הוא לכנס את האחים ובני המשפחה הקרובים לשיחה מסודרת. לא בהודעות בקבוצה המשפחתית, אלא בשיחה אמיתית, פנים אל פנים או לפחות בשיחת וידאו. המטרה היא להגיע להבנה משותפת של המצב ושל הצרכים.
בשיחה הזו כדאי לדבר בגלוי על כמה נושאים: מה המצב הרפואי והתפקודי של ההורה, מה הוא עצמו רוצה, מי יכול לתרום מה, וכמה כסף עומד לרשות הטיפול. חשוב לזכור שכל אח יכול לתרום בדרך אחרת. אחד גר קרוב ויכול להגיע מהר, אחר מבין בבירוקרטיה ויכול לטפל בטפסים, שלישי יכול לתרום כספית. חלוקה הוגנת לא בהכרח אומרת חלוקה שווה, אבל היא צריכה להיות מוסכמת וברורה.
לשמור על הכבוד ועל העצמאות
בתוך כל הלחץ והדאגה, קל לשכוח שההורה הוא אדם בוגר שזכותו להחליט על חייו. אחת הטעויות הנפוצות היא לקבל החלטות מעל לראשו, לדבר עליו בגוף שלישי כשהוא בחדר, או לקחת ממנו תחומי אחריות שהוא עדיין מסוגל לנהל.
ככל שמצבו הקוגניטיבי מאפשר, חשוב לשתף אותו בכל החלטה. אם הוא רוצה להמשיך לגור בביתו, כדאי לבדוק איך אפשר לאפשר זאת בבטחה, למשל בעזרת התאמות בבית, מטפל לכמה שעות ביום או לחצן מצוקה. עצמאות, גם חלקית, היא מרכיב מרכזי באיכות החיים ובתחושת הערך העצמי.
להכיר את הזכויות
בישראל קיימות זכויות ושירותים רבים לאזרחים ותיקים ולבני משפחותיהם, אבל רבים לא מכירים אותם ולכן לא מממשים אותם. בין הנושאים שכדאי לברר:
- גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, שניתנת לפי רמת התלות בעזרת הזולת
- שירותי רווחה ברשות המקומית, כמו מרכזי יום וקהילות תומכות
- הטבות והנחות בארנונה, בתחבורה ובתרופות
- ביטוח סיעודי פרטי או קבוצתי, אם קיים
- זכויות במסגרת קופת החולים, כמו ביקורי בית וציוד רפואי
מאחר שהכללים משתנים מעת לעת ותלויים בנסיבות האישיות, מומלץ להיעזר בעובדת סוציאלית, ביחידה לאזרחים ותיקים ברשות או במרכזי מידע ייעודיים, ובנושאים משפטיים כמו ייפוי כוח מתמשך, להתייעץ עם עורך דין.
ייפוי כוח מתמשך ותכנון מוקדם
אחד הכלים החשובים שכדאי להכיר הוא ייפוי כוח מתמשך. מדובר במסמך שבו האדם קובע, כשהוא עדיין צלול, מי יקבל החלטות בשמו בעתיד אם לא יוכל לעשות זאת בעצמו, בנושאים כלכליים, רפואיים ואישיים. היתרון הגדול הוא שההורה בוחר בעצמו, ולא בית המשפט.
השיחה על הנושא אינה פשוטה, ורבים נמנעים ממנה כי היא מזכירה את סופיות החיים. אבל דווקא שיחה מוקדמת, בזמן שהכול עדיין בסדר יחסית, חוסכת מתחים וקונפליקטים בהמשך. כדאי לפנות לעורך דין שהוסמך לערוך ייפויי כוח מתמשכים, שיסביר את האפשרויות ויוודא שהמסמך נערך כדין.
לטפל גם במטפלים
בני משפחה מטפלים נושאים עומס רגשי ופיזי כבד, שלא תמיד מקבל הכרה. רבים מהם מנהלים במקביל עבודה, ילדים ובית, ומרגישים שהם קרועים בין הצרכים השונים. השחיקה היא סכנה ממשית, והיא עלולה להתבטא בעייפות כרונית, בעצבנות, בבעיות שינה ובתחושת אשמה מתמדת.
חשוב לזכור שאי אפשר לטפל באחרים לאורך זמן בלי לשמור על עצמך. כדאי לקחת הפסקות, לחלק את העומס בין בני המשפחה, להיעזר בשירותי שמירה זמניים כשאפשר, ולא להתבייש לפנות לקבוצות תמיכה או לטיפול רגשי. ישנן עמותות שמציעות ליווי ייעודי לבני משפחה מטפלים, ושיחה עם אנשים שעוברים חוויה דומה יכולה להקל מאוד.
להיעזר בקהילה ובמתנדבים
לצד בני המשפחה, מתנדבים יכולים להיות תוספת משמעותית למעגל התמיכה. ביקורי בית קבועים של מתנדב, ליווי לתורים רפואיים, עזרה בקניות או פשוט שיחה וחברותא מפחיתים את העומס מהמשפחה ומעשירים את חיי ההורה. עמותות רבות ברחבי הארץ מפעילות תוכניות כאלה, וכדאי לברר מה קיים באזור המגורים.
התאמות בבית שמונעות נפילות
רוב התאונות של מבוגרים קורות דווקא בבית, ובעיקר במקלחת, בחדר השינה ובמדרגות. כמה התאמות פשוטות יכולות להפחית את הסיכון באופן ניכר: מאחזי יד ליד האסלה ובמקלחת, משטחים נגד החלקה, תאורת לילה במסדרון, הרחקת שטיחים קטנים וכבלים מהמעברים, והעברת חפצים בשימוש יומיומי למדפים נמוכים. ריפוי בעסוק יכול לבקר בבית ולהמליץ על התאמות מדויקות לפי מצבו של ההורה, ולעתים חלק מהציוד ניתן במימון או בהשאלה דרך גופים ציבוריים ועמותות.
לסיכום, הטיפול בהורה מזדקן הוא מסע ארוך שדורש סבלנות, תכנון ושיתוף פעולה. זיהוי מוקדם, שיחה משפחתית כנה, הכרת הזכויות, תכנון משפטי מוקדם ושמירה על הכבוד והעצמאות של ההורה הם אבני היסוד. וכשהמשפחה לא נשארת לבד ונעזרת באנשי מקצוע ובקהילה, המסע הזה יכול להיות גם תקופה של קרבה ומשמעות.
